רומניה

רומניה – דרקולה אוכל ממליגה

טיול ברומניה בשבילי הוא חגיגה של מראות, צלילים וטעמים שדרכם אני מתחבר אל הוריי, סביי וסבתותיי שנולדו וגדלו ברומניה. אני יליד הארץ אך דובר את השפה הרומנית אשר ספגתי יחד עם ההווי והמאכלים הרומנים מהבית

כשאני מטייל ברומניה, יש לי מן הרגשה מוזרה כזו – הרי שם גדלו הוריי עד שעלו ארצה בשנות החמישים והשישים ואני הדור הראשון בארץ – מי יודע, בנסיבות היסטוריות ומשפחתיות אחרות ייתכן שגם אני הייתי נולד וחי שם, וכך הייתה נראית אולי סביבת חיי

הרבה מהמטיילים שלי ברומניה לא יודעים למה לצפות, חלקם שמעו שעדיין זול שם, יש נופים, ערים עתיקות וכולם שמעו על דרקולה הערפדי המעורר סקרנות ועניין רב אשר מטופח באופן מרשים ע”י משרד התיירות הרומני ובסוף אני רואה את השינוי, את הגילוי והוואו שרבים מהמטיילים חווים

היעד המרכזי בטיול הוא הרי הקרפטים הנישאים התוחמים את רמת טרנסילבניה. הנופים ההרריים מלווים אותנו לאורך הדרכים ומהווים תפאורה מושלמת לערים עתיקות, מבצרים וטירות המשקפות את ההיסטוריה רבת התהפוכות של האיזור

טירת בראן

טירת בראן מזוהה יותר מכל עם דמותו האגדתית של דרקולה הערפד – הרוזן מוצץ הדם. היא זכתה לפרסומה כ"מצודת דרקולה" בעיקר בגלל שקטעים נבחרים מהסרט על הנסיך שותה הדם צולמו בה. מראה הטירה עם צריחיה הזוויתיים הנישאים על צוק סלע, בהחלט תורם לאווירה הערפדית משהו...

קניון דמבוביצ'וארה

קניון דמבוביצ'וארה הוא קניון טבעי (לא של שופינג) שמשני צידיו מצוקים גבוהים בלב הרי הקרפטים הנישאים. בתחתיתו זורם נחל שמקורו במעלה הקניון שמוסיף מראות וקולות זרימה ולמעלה בסוף הדרך נחבא לו הכפר דמבוביצ'וארה...חלק מהתושבים מקיימים עדיין מעין משק בית מקומי כמו הלנה המקסימה שמכניסה אותנו אל החצר ואל ביתה להתרשמות והיכרות עם חיי הכפר ברומניה

הלנה מהכפר דמבוביצ'וארה

מצודת פרז'מר

פרז'מר היא מצודה מבוצרת מרשימה. תושבי העיירה בנו סביב הכנסייה המקומית ממש מבצר מוקף חומה שאליו נסו כל המשפחות בשעת מתקפה ומצור על העיר.המבצר כלול ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו ובאמת כשנכנסים אליו יש הרגשה שחזרנו בזמן לתקופת מלחמות האבירים

בראשוב

העיר בראשוב המכונה "פנינת הקרפטים", היא מרכז תיירות ונופש והעיר העתיקה המוקפת חומות ומגדלים היא זו המושכת אליה את מירב התיירים, עם כיכר מרכזית יפה ומדרחוב נעים. אחד המקומות המיוחדים ללא ספק בבראשוב זהו בית הכנסת בית הכנסת אשר נבנה בשנת 1901 בסגנון גותי ומורי (סגנון איסלאמי-ספרדי) והוא השני בגודלו ברומניה, עם 650 מושבים

סינאיה

סינאיה היא עיירת קיט מלכותית, בה התגורר לפני יותר ממאה שנה מלך רומניה הראשון. הוקמו בה מלונות ובתי אחוזה רבים שניסו לקלוע לטעם המלך, אך גולת הכותרת היא ארמונו – טירת פלש. אם שם העיירה נשמע לכם מעט תנ"כי, לא טעיתם. אציל רומני, שנפש בארץ ישראל והגיע אף לסיני במאה ה-17, הקים כאן מנזר וקרא לו סינאיה על שם הר סיני

מכרות המלח סלניק פרחובה

אתר מכרות המלח סלניק פרחובה התגלה בעצם כשחיפשו באיזור נפט ועם הזמן הפך למכרה המלח הגדול באירופה בעומק של מעל 200 מטר. במקום ישנם מספר אולמות ענק עם פסלי מלח ואף בית חולים לילדים חולי אסטמה

סיגישווארה

סיגישווארה היא עיר מבצר הממוקמת על גבעה גבוהה מעל נהר ושולטת על סביבתה. רבים מגיעים אליה כדי לראות את בית הולדתו של ולאד צפש הלוא הוא 'המשפד' – דרקולה אך הביקור בסיגישווארה היפה שווה ביותר – ממש כמו לחזור אל עיר מבוצרת מימי הביניים עם רחובות מרוצפים והיום גם צבעוניים. לא פלא שהרבה זוגות של חתנים וכלות מגיעים אליה כדי להנציח את אהבתם על רקע מראות העיר היפים

בוקארשט

אל בוקארשט הבירה באים רבים לסוף שבוע ארוך להינות מ"פריז של מזרח אירופה" כפי שכונתה בשנות ה-30 בשל מראה: שדרות נטועות עצים, אגמים מוקפים בגנים, מוזיאונים, כנסיות, בתי כנסת ובתי קפה... אך רעידות אדמה, הפצצות במלחמת העולם השניה וצ'אושסקו, הרסו את יופיה מתקופה טרום המלחמה. בשנות ה-80 ערך בה הרודן ניקולאי צ'אושסקו שינויים. הוא פינה 7,000 בתים ו-26 כנסיות באזור העתיק שבדרום בוקרשט, ובנה את בית העם הענק , משרדי הממשלה ומגורי העובדים בסגנון סטאלינסטי מה שגרם לבוקארשט להיראות יותר כמו מוסקבה של הבלקן. כיום בוקארשט היא עיר מגוונת המשלבת את הישן והחדש וכן יש גם חיי הלילה תוססים, קאזינו ושופינג טוב

מעבר טראנספגרשן

כביש "טרנס-פגרש" ומעבר ההרים פגרש נחשב לאחד מהכבישים היפים ברומניה. זהו מעבר שגובהו 2,248 מטר והכביש אליו וממנו מוליך בעשרות פיתולים מרהיבים, שכל אחד מהם מעניק זווית חדשה ומרתקת על נוף מרהיב של יערות, מצוקים, אינספור מפלים וזרמי מים, ומעל לכל אוויר נקי וצלול

סיביו

סיביו נחשבת לאחת הערים היפות של רומניה. העיר העתיקה הוקפה בחומה עם מגדלים שחלקם שרדו ומייצגת את המורשת הסקסונית גרמנית רבת השנים באיזור. כיכרות יפות, כנסיות מרשימות, מדרחובים ומסעדות טובות מחכים לנו שם. כל מי שמבקר בעיר מרגיש כאילו מישהו כל הזמן לוטש בו עיניים – כאילו העיר 'עושה לו עיניים' – התעלומה נפתרת כשמסתכלים על עליות הגג של הבתים